(48) פרק ג, ברכת מיני מזונות
ב) הדין הנ"ל (ס"א) נאמר במקרה שלא אכל מאותן לחמניות מזונות כשיעור קביעות סעודה, אך אם בא לאכול מהן כשיעור קביעות סעודה, מברך עליה המוציא, אף אם נילושה ברוב מיני מתיקה.
ג) אף אם לא אכל ממנה לבדה כשיעור קביעות סעודה, אך לִיפת אותה במאכלים אחרים, ובסך הכל אכל כשיעור קביעות סעודה, מברך המוציא (לבני אשכנז). לדוגמא, האוכל לחמנית מזונות ככריך, ומכניס בה מיני מאכלים המלפתים אותה (ביצה, טונה, ירקות וכדומה), אם בסך הכל הוא בכמות שיעור קביעות סעודה, הברכה היא המוציא.
אמנם לבני ספרד אין המאכלים המלפתים את הפת מצטרפים לשיעור קביעות סעודה.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
