יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

482. שמיעה (ג)

הנה כי כן, ראוי לאדם להתגבר על יצרו ולרוץ לבית המדרש לשמוע בלימודים, אפילו על כרחו שלא בטובתו, ויבטל רצונו מפני רצון הבורא, וסוף שיערב לו ויבוסם לו. ויתן אל לבו שכר מצוה, ששכר הליכה בידו, ושכר שמיעה, ושכר ענית אמן יהא שמה רבא, ושקורעים לו גזר דינו ומוחלים לו על כל עוונותיו, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, כי מתוך כך יבין כמה נחת רוח עושה ליוצרו עד שמשלם כל כך שכר טוב, ואין לך שכר טוב בעולם כמו שכר זה שזוכה האדם לעשות נחת רוח ליוצרו.

וזה כלל גדול בתורה, שיהא מחשב שכר מצוה, אפילו כדי אלף זהובים, וכמו שמשתדל ויגע וטורח להרויח אלף זהובים, כן ישתדל ויטרח לקיים כל דבר טוב, ויאמין באמונה שלמה במה שהוא אמת ויציב בודאי הגמור, שכל מצוה שהיא לא יערכנה כל כסף וזהב ומרגליות שבעולם, וטובת העולם הבא אין ערוך אליו ואין יד שכלנו מגעת להבינו בעודנו יצורי חומר, עד שאמרו חז"ל 'יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה', והיינו  אפילו אם יחיה חיי מלך. צא ולמד מנבוכדנאצר הרשע, שרצה הקדוש ברוך הוא לפרוע לו בעולם הזה שכר ארבע פסיעות שפסע לכבוד ה', ונתן לו מלכות וממשלה על כל העולם, ומשל אפילו בחיות השדה, שרכב על הארי וקשר הנחש לרסן על צווארו, ואם כן אנו, עם ישראל, שאפילו ריקנים שבנו מלאים מצות כרמון, על אחת כמה וכמה שיגדל מאד שכרנו לעולם הבא.

אך לא יאמר האדם, אם כן, שאפילו על מצוה קטנה יש שכר גדול, אם כן יש לי די והותר לעולם הבא, ואיני צריך לטרוח יותר. אין הדבר כן, כי העולם הבא הוא עולם שכלו ארוך, והשכר הוא דבר חשוב מאד, עד שצריך לעשות הרבה כדי לזכות לשעה אחת של קורת רוח לעולם הבא. ועל כל פנים ידע נאמנה שבכל מעשה טוב שעושה, בין במחשבה בין בדבור בין במעשה, מרויח שכר רב מאלפי זהב וכסף, ועל זה נאמר 'אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה".

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)