485. ערב (א)

נֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר", וְאָמְרוּ חז"ל, רָעָה אַחַר רָעָה תָּבוֹא לַעֲרֵבִים שֶׁמְּקַבְּלִים עַל עַצְמָם שֶׁיּוּכַל הַמַּלְוֶה לִתְבֹּעַ אוֹתָם לִפְנֵי שֶׁיִּתְבַּע אֶת הַלֹּוֶה. וְכֵיוָן שֶׁעַתָּה רוֹב הָעַרְבוּיוֹת הֵן בְּאֹפֶן כָּזֶה, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְהִמָּנַע מִכָּךְ.
וְאָמְנָם הָאָדָם נִמְצָא נָבוֹךְ בְּעִנְיַן זֶה, כִּי יֵשׁ פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּנַע מִלִּהְיוֹת עָרֵב, וּכְגוֹן הַהוֹלֵךְ עִם חֲבֵרוֹ לִסְחוֹרָה, וִיבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה עָרֵב עֲבוּר חֲבֵרוֹ, אִם יְסָרֵב – הֲרֵי גָּרַם לַחֲבֵרוֹ נֵזֶק גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יִסְבְּרוּ שֶׁאֵינוֹ נַעֲשָׂה לוֹ עָרֵב מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ, וְאַף אֲחֵרִים לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ. וְלָכֵן הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה שֶׁיִּנְהַג בָּהּ הָאָדָם, שֶׁלֹּא יֵּעָשֶׂה עָרֵב לַחֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נָטַל מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, יֹאמַר לְכָל מַכִּירָיו שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֵּעָשֶׂה עָרֵב לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, אֲפִילוּ עֲבוּר הַמֶּלֶךְ, וְכֵן יִנְהַג בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יֵּעָשֶׂה עָרֵב לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם.
וְאִם יְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת עָרֵב, אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן – יַלְוֵנוּ בְּעַצְמוֹ, וְאִם אֵין לוֹ – יֹאמַר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשָׂה עָרֵב לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם. וְכֵיוָן שֶּׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁזֶּה מִנְהָגוֹ, לֹא תִּהְיֶה עָלָיו תַּרְעֹמֶת.