הנה חז"ל אמרו, 'כי נר מצוה ותורה אור', תלה הכתוב את המצוה ב'נר' ואת התורה ב'אור', לומר לך, מה נר אינו מאיר אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה. ומה אור מאיר לעולם, אף תורה מגינה לעולם. וכן אמרו שם 'עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה'. וכן ידוע בזוהר שהתרי"ג מצוות הם מכוונים נגד התרי"ג איברים וגידים שבאדם, ובעשות האדם אחת ממצות ה' כראוי, מתקדש על ידה אותו האבר המכוון נגדה, ומחיה אותו. או אם בא ונזדמן לידו אחת ממצות ה' אשר לא תעשנה, ונמנע ופירש ולא עשאה, נטהר ונתקדש גם כן אותו הגיד הפרטי המכוון נגדה ומחיה אותו. אמנם כשהאדם עוסק בתורה, כתיב בה 'ולכל בשרו מרפא', שעל ידי עסק התורה מתקדשים ומזדככים כל אבריו וגידיו וכחותיו כולם. ולכן אמרו 'ותלמוד תורה כנגד כולם'. (נפש חיים, ד, כט)
