487. הלכות מלאכת גוי בשבת וביו"ט, נה
נה. גוי שעשה מלאכה בשבת לצורך עצמו, או לצורך גוי אחר, בין במלאכה האסורה מן התורה ובין במלאכה האסורה מדרבנן, אם אין חשש שהוסיף או יוסיף במלאכה בשביל היהודי, וגם אין במוצר משום איסור מוקצה, מותר ליהודי ליהנות ממלאכה זו אפילו בשבת עצמה. ובתנאי שידוע שהגוי עשה זאת לצורך עצמו או לצורך גוי אחר, או שניכר מתוך המעשה שעשאו לצורך עצמו, כגון שהגוי עצמו משתמש ונהנה ממלאכתו מיד.
ואם יש חשש שהגוי הוסיף או יוסיף במלאכתו עבור היהודי, או שיש בתוצר משום איסור מוקצה, אסור ליהנות מהמלאכה בשבת עצמה, אך מותר ליהנות ממנה מיד עם צאת השבת, ואין צורך להמתין שיעור זמן כל שהוא.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
