490. עין הרע (ב)

וְאָמְרוּ בש"ס שֶׁהַחוֹשֵׁשׁ מֵעַיִן הָרַע יֹאמַר 'אֲנָא מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף קָאָתִינָא, דְּלֹא שָׁלְטָא בָּהּ עֵינָא בִּישָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן' (כְּלוֹמַר, אֲנִי מִזַּרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּוֹ עַיִן הָרַע), וְטוֹב לָאָדָם שֶּׁיֹּאמַר כֵּן בְּכָל יוֹם.

וּכְבָר יֵשׁ בַּסְּפָרִים כַּמָּה סְגוּלוֹת לְהִנָּצֵל מֵעַיִן הָרַע, אַךְ יוֹתֵר מִן הַכֹּל – תְּפִלָּה עוֹשָׂה פֵּרוֹת, כִּי אֱלֹקֵינוּ מְרַחֵם, שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְהוּא הַמַּצִּיל אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מֵעַיִן הָרַע וּמִכֹּל דָּבָר רַע.

וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִמָּנַע הָאָדָם מֵעֲשׂוֹת מִצְוָה מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ עַיִן הָרַע, כְּגוֹן לְהָבִיא עָנִי לְבֵיתוֹ, אוֹ לִדְרוֹשׁ בְּרַבִּים לְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם, כִּי שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע, וּזְכוּת הַמִּצְוָה תָּגֵן עָלָיו.