כ״ג בסיון ה׳תשפ״ב
494. שואל כענין
שנינו במסכת אבות 'לא הביישן למד', וממדות החכם הוא שעל מה שלא שמע – אומר 'לא שמעתי', ושואל כענין. וצריך דעת להיות שואל, שהרי אמרו בזהר הקדוש, שהיו מענישים במתיבתא דרקיעא מי שהיה מבייש את רבו בשאלותיו. ואמרו בש"ס על תלמיד אחד, שכל השנה היה שואל לרבו, ובזמן הרגל לא היה שואל, מפני שרבו טרוד, ושמא לא יוכל להשיב כראוי, ויתבייש. הנה כי כן צריך פלס, שלא לשאול לחכם בפני רבים, ובפרט אכסנאי שבא לעיר לא ישאלו אותו שאלות, אלא אם כן ברור וידוע שהוא אדם גדול וידע לענות בכל דבר.
וכל מי שיש לו רב, או אם יבוא חכם למקומו, לא ייעף ולא ייגע מלשאול ממנו כל שאלותיו וכל קושיותיו, ולא יעשה דבר קטן ודבר גדול בלי שאלת חכם ובלי עצת חכם, למען ישכיל את אשר יעשה, אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל.
"אחי ועמי, לקוח את ספר התורה הזה, ובזה וכזה לימדו היטב לטוב לכם, שמעו ותחי נפשכם, ששון ושמחה תשיגו בעולם הזה ובעולם הבא" (מתוך הקדמת המחבר)
1
1
הלכות הימים האחרונים בנושא: פלא יועץ