יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

496. שבח (ב)

לולא שציותה תורה לכבד את החכמים, ולולא שחז"ל היו מכבדים את העשירים, היינו אומרים שראוי שלא לחלוק כבוד לשום אדם, שהרי כתוב בספר חסידים שכל מה שאדם נהנה מן הכבוד שמכבדים אותו בעולם הזה, כנגד אותה הנאה מנכים לו מזכויותיו ומשכרו לעולם הבא, וזהו אפילו למי שראוי לכבוד ונותנים לו הכבוד, כל שכן בבני אדם המלאים עוונות וחסרונות וחסרים כל טוב, אם נוסף על כך גם נבקש כבוד ונרדוף אחריו ונקפיד עליו ונתגאה בו, ומי יתגבר על יצרו שלא להנות מן הכבוד ושלא להתגאות בו. אך מה נעשה ואבינו שבשמים גזר עלינו לכבד כל הראוי לכבוד לפי ראות עיני בשר אשר לנו, ולכן מוטל על המתכבד שלא ליהנות מן הכבוד ושלא להתגאות בו.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)