5. דיני היין לקידוש, יא-יג

יא. אסור לקדש על סתם יינם, או על יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא, (כשלא הרתיחו את היין), ולכן אף אם לא מצא יין אחר, לא יקדש על סתם יינם, או על יין של מחלל שבת בפרהסיא, ויקדש על הפת. ובדיעבד אם עבר וקידש על סתם יינם, יצא ידי קידוש. ובזמנינו רוב היינות של "כרמל מזרחי" הם מפוסטרים, ואפשר לסמוך על הסוברים דדי בפיסטור זה כדי שלא יהיה רהם דין יין נסך, לגבי מגע מחלל שבת.

יב. אין לקדש על חמר מדינה, כגון שכר, אלא בקידושא רבה. אבל בליל שבת מי שאין לו יין לקדש עליו, מקדש על הפת.

יג. העיקר להלכה כדעת מרן שאין לקדש קידושא רבה על בירה או שכר וחמר מדינה כשיש יין בעיר. ואף אם היין ביוקר, אינו נפטר מקידוש על היין בשביל כך. ולכן לא יפה עושים אותם הנוהגים לקדש קידושא רבה על הבירה או השכר אף על פי שיש יין בעיר, מחמת שהיין ביוקר, או משום דחביבא להו שיכרא, שאין לקדש על בירה או שכר אלא אם כן אין בעיר יין, או כשהיין מזיק לו, שאז יקדש על חמר מדינה.