יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

5. הלכות כלי המטבח / תנור אפיה, ז

ז. מאכל פרווה שנאפה בתנור בשרי [נקי] במגש (תבנית אפיה) בשרי, אם המגש הבשרי [הנקי!] הוא בן יומו [-שבישלו בו בשר בעשרים וארבע שעות האחרונות], המאכל הפרווה נעשה בשרי [במקום נגיעתו בכלי] בשיעור 'כדי קליפה' ממקום מגעו. ולכן אסור לאוכלו עם חלב [לרמ"א, וכן מנהג האשכנזים. ולדעת השלחן ערוך ומנהג הספרדים אסור מלכתחילה לאפותו בכלי בשרי על מנת לאוכלו עם חלב, אבל בדיעבד כשכבר אפה בכלי בשרי, מותר לאוכלו עם חלב].

ואם המגש הבשרי אינו בן יומו [שלא השתמשו בו בעשרים וארבע שעות האחרונות לבשר], מותר בדיעבד לאכול את הפרווה עם חלב, אלא שלכתחילה אסור לאפות בכלי בשרי כזה על מנת לאוכלו עם חלב.

ואם המגש מלוכלך משיירי בשר, בכל מקרה אסור לאכול את המאכל הפרווה עם חלב, אלא אם כן יש במאכל הפרווה ששים כנגד רוטב הבשר, שאז הדין כנ"ל.

שים לב: אם היה הפסק בין המאכל לכלי [כגון תבנית אפיה חד פעמית. אבל על אין לסמוך על נייר אפיה שיעצור את הטעם מלעבור דרכו], אם כן אין שום העברת טעם, והמאכל נשאר כמו שהיה.

שים לב: מי שהניח לחם מרוח בגבינה או בורקס מרוח בבשר על תבנית אפיה, התבנית נעשית בשרית גם אם הבצק בלבד נגע בתבנית, משום שהבשר או הגבינה עוברים דרך הבצק אל הכלי.

© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.