5. הלכות ספק חשיכה, ג
ג. מי שקיבל עליו שבת מבעוד יום, והוצרך לעשות מלאכה קודם זמן כניסת השבת, רשאי לומר לחבירו שיעשה מלאכה בשבילו. ואם אין שם אחר שיעשה מלאכה בשבילו, יש אומרים שיכול לעשות התרה על מה שקיבל שבת בפני שלשה, שהרי מה שקיבל עליו שבת, אין זה אלא מתורת נדר. ויש חולקים. והלכה כסברא ראשונה. ולפ"ז בעל יכול להפר קבלת שבת שקיבלה אשתו. (אך אם קיבל שבת בתפלת ערבית אינו יכול לעשות התרה). ובמוצאי שבת, מי שמוסיף מחול על הקודש, וטרם הוציא מעליו שבת, מותר לו לומר לחבירו שכבר הבדיל (בתפלה) לעשות לו מלאכה בשעה זו. אולם מי ששמע מהצבור אמירת "ברכו" מבעוד יום, וענה עמהם ברכו, קיבל עליו שבת בעל כרחו. ולכן אם אין דעתו לקבל עליו שבת עתה, וברצונו לעשות עוד מלאכה, או שעדיין לא התפלל מנחה, לא יענה עמהם, וגם אינו מועיל אם יעשה תנאי שאינו מקבל שבת בענייה זו.
