(5) הקדמה

וְאַף עַל פִּי כֵן יֵדַע הַקּוֹרֵא הַנָּעִים, כִּי אֲפִלּוּ אִם יִמְצָא הַסֵּפֶר חֵן בְּעֵינָיו בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, לֹא יַחֲשֹׁב דְּדַי לוֹ בִּידִיעַת הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה לְבַד, כִּי גַּם יְדִיעַת שְׁנֵי הַחֲלָקִים הָרִאשׁוֹנִים מֻכְרָחִים הֵמָּה לָאִישׁ הֶחָפֵץ בַּחַיִּים, וְכִדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי: "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר" וְגוֹ'. אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם חָכְמָה וְכוּ', וְאִם אֵין בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם חָכְמָה, אֵין יָכוֹל לִלְמֹד מוּסָר. וְהַכַּוָּנָה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, דְּאִם הוּא טָעָה בָּזֶה בְּעִקַּר הַדִּין, לֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם מוּסָר, כְּגוֹן שֶׁחוֹשֵׁב בְּעִסְקוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר, שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל גֶּזֶל, מַה יּוֹעִיל לוֹ, אִם יִלְמֹד כָּל עִנְיְנֵי הַמּוּסָר, שֶׁיַּלְהִיב אֶת לִבּוֹ בְּגֹדֶל אִסּוּר הַגֶּזֶל, כֵּיוָן שֶׁסָּבוּר שֶׁזֶּה אֵינוֹ בִּכְלַל גֶּזֶל, וּכְהַאי גַּוְנָא בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, מִלְּבַד שֶׁיְּקַיֵּם בָּזֶה הַמִּצְוֹת עֲשֵׂה דְּ"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא". וְהָכָא נַמֵּי בְּעִנְיָנֵנוּ, דְּמַה יּוֹעִיל לוֹ כָּל הַמּוּסָר שֶׁבָּעוֹלָם, הַמְדַבְּרִים בְּגֹדֶל אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אַחֲרֵי שֶׁהִתִּיר לְנַפְשׁוֹ לוֹמַר, שֶׁאֵין דָּבָר זֶה בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁעַל אִישׁ כָּזֶה לֹא צִוְּתָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע? עַל כֵּן מֻכְרָח הָאָדָם לֵידַע, אֵיזֶה דָּבָר יִפֹּל תַּחַת סוּג לָשׁוֹן הָרָע עַל פִּי הַדִּין. וּבִכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּלְקַיֵּם מַה שֶּׁלּוֹמֵד, יִרְאֶה לִלְמֹד אֶת הַמּוּסָר, וְהוּא גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ וְהַשָּׂכָר שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן זֶה.

וְגַם תּוֹעֶלֶת מִידִיעַת הַדִּינִים לְאִידָךְ גִּיסָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֶאֱסֹר בְּמָקוֹם שֶׁמִּצְוָה לְגַנּוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְהַטְעוֹת אֶת הָרַבִּים בְּדֵעוֹתָיו הַכּוֹזְבוֹת (עיין בחפץ חיים בכלל ח' סעיף ה' בחלק א' ובבאר מים חיים שם), וְעוֹד תּוֹעֶלֶת עַיֵּן בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר חָפֵץ חַיִּים.