505. פדות

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְבָּה עִמָּנוּ פְּדוּת, כְּמַאֲמָר חז"ל, הוֹדוֹ לַה' כִּי טוֹב, שֶׁגּוֹבֶה חוֹבָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּטוֹבָתוֹ. עָשִׁיר – בְּשׁוֹרוֹ, עָנִי – בְּשֵׂיוֹ, אַלְמָנָה בְּתַרְנְגֹלְתָּהּ. כְּלוֹמַר, אָדָם נִכְשָׁל בַּעֲבֵרָה וְהוּא חַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, בְּמַה מִתְכַּפֵּר לוֹ, מֵת שׁוֹרוֹ, אָבְדָה תַּרְנְגֹלְתּוֹ, נִשְׁבְּרָה צְלוֹחִיתוֹ, נִכְשָׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה וְיָצְאָה מִמֶּנָּה טִפַּת דָּם, מִקְצָת הַנֶּפֶשׁ כְּכָל הַנֶּפֶשׁ. וְכֵן כָּל מִין צַעַר וְהֶפְסֵד הַבָּא לָאָדָם, בֵּין בִּידֵי אָדָם בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ וּלְפִדְיוֹן נַפְשׁוֹ.
וּכְבָר הָיָה מַעֲשֵׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וְנִכְנְסוּ לְבֵית עָנִי אֶחָד וְקִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְכִבְּדָם כָּבוֹד גָּדוֹל. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, קָם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהָרַג אֶת פָּרָתוֹ שֶׁל הֶעָנִי שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, וְתָמַהּ מְאֹד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כִּי זֶה מַעֲשֵׂהוּ, עַד שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנִּגְזַר עַל אוֹתוֹ עָנִי שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ, וְכִפְּרָה עָלָיו פָּרָתוֹ.
וְלָכֵן, כָּל מִין צַעַר וְהֶפְסֵד וְיִסּוּרִין הַבָּאִים עַל הָאָדָם, צָרִיךְ לְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה. וִידַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ כְּאִילּוּ הִתְחַיֵּב מִיתָה לַמַּלְכוּת, וְנִצַּל עַל יְדֵי נְתִינַת כַּמָּה פְּרוּטוֹת. וּמַה טוֹב וּמַה נָעִים, עַל כָּל חֹלִי וְעַל כָּל חֲלוֹם רַע, וְעַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא, לַעֲשׂוֹת סֵדֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ הַמְסֻדָּר בַּסְּפָרִים, כִּי הַצְּדָקָה וְהַתְּפִלָּה וְכֹחַ סְגֻלַּת הַשֵּׁמוֹת הַנִּזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, רְאוּיָה הִיא שֶׁתָּגֵן לְהַצִּיל מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְהָיְתָה הָרְוָחָה.