505. תורה (ה)
תורה / דרך הלימוד
"התורה נקנית… בעריכת שפתיים", כמו שנאמר 'כי חיים הם למוצאיהם', ודרשו 'למוציאיהם בפה'. אבל אין די רק מה שיצעק בקול, כי אם יהיה גם 'בבינת הלב', להבין על נכון, שאף אם יוסיף לקח בשפתיו כמה פעמים, לחזור על לימודו, צריך להשכיל בבינת הלב, כמו בפעם הראשון. ואמר 'לב חכם ישכיל פיהו', הלב מחכים את השפתיים מה יאמרו. אם כן, תאמר, אין צריך להוציא בשפתיו, לכך אמר 'ועל שפתיו יוסיף לקח', כי במה ששגה ברעיוניו, ירגיש בבואו להוציא בשפתיו, כי הפה מרגיש הפגימה, ובהוציאו מפיו ירגיש מקום הגיאה. ומכל מקום העיקר הוא כוונת הלב. (רוח חיים, ו, ו)
"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם,
שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא"
(מתוך הקדמת המחבר)
