520. ימים טובים (א)

יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהֵן בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ נִרְאֶה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ יָמִים טוֹבִים אֶלָּא לְעָמָל וִיגִיעָה, לְסוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, לְבַקֵּר מִבַּיִת לְבַיִת, וּכְשֶׁחוֹזֵר לְבֵיתוֹ הוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, עַד שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנָה מִסְּעֻדָּתוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ אֵלּוּ יָמִים טוֹבִים אֶלָּא יְמֵי עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיּוֹתֵר מְנוּחָה יֵשׁ לָאָדָם בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב מִבְּיוֹם טוֹב. וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, בִּטּוּל תּוֹרָה, וְהַרְבּוֹת דְּבָרִים בְּטֵלִים וַאֲסוּרִים. וְעוֹד בָּהּ, שֶׁמִּתְרַבָּה הַהַקְפָּדָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת אִם מְבַקֵּר אֶת הָאֶחָד וְאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הָאַחֵר, אוֹ אִם אֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הָעֲנִיִּים אֶלָּא רַק אֶת הָעֲשִׁירִים, וְחוֹשְׁשַׁנִּי גַּם כֵּן מֵחַטָּאת, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְתוֹבֵעַ עֶלְבּוֹנָם, שֶׁהֵם מִּתְדַּכְּאִים וּמִתְרַעֲמִים וְאוֹמְרִים, אִם הָיָה לָנוּ מָמוֹן, גַּם אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְכֻבָּדִים.
הִנֵּה כִּי כֵן, מַה טוֹב וּמַה נָעִים אִם יוּכַל אָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ, וְיֵשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּנַחַת וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּפִי יְדִיעָתוֹ, דָּבָר בְּעִתּוֹ, וְיַעֲרֹךְ סְעֻדָּתוֹ, וְיִישַׁן שְׁנָתוֹ, וְלֹא יְאַבֶּד מְנוּחָתוֹ, וְיַרְבֶּה שִׂמְחָתוֹ, כִּי הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, לְקַיֵּם מַה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ".
וְיִתֶּן אֶל לִבּוֹ דְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְלֹא שִׂמְחָה שֶׁל הוֹלֵלוּת כִּכְסִילִים הַמַּרְבִּים לִשְׁתּוֹת יַיִן וְשֵׁכָר, וְשָׁרִים שִׁירֵי גּוֹיִים וְכַדּוֹמֶה, וְאַף שֶׁלְּשֵׁם מִצְוָה אוֹמְרִים שֶׁעוֹשִׂים, אֲבָל זוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר הָרַע.
הַמְּיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם, יִתְּנוּ אֶל לִבָּם דָּבָר בְּעִתּוֹ, עַל מַה הַיָּמִים נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, וּמַה הִגִּיעַ עַל יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, וְיַעֲמִיק בְּמַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָעַמִּים, וְחִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָנוּ, וְלֹא זָז מֵחַבְּבֵנוּ, וְנָתַן לָנוּ יָמִים טוֹבִים, אֲשֶׁר בָּהֶם מַשְׁפִּיעַ עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֲרָה, וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַם בְּחִירוֹ, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, עַד שֶׁצִּוָּנִי לִשְׂמוֹחַ בְּיוֹם טוֹב, וּלְמִצְוָה יֵחָשֵׁב לָנוּ, וְקוֹבֵעַ לָנוּ שָׂכָר, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת, הֲיֵשׁ דָּבָר מָתוֹק מִזֶּה. כָּזֹאת וְכָזֹאת הָחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, וְיַעֲמִיק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל שֶׁלֹּא לִשְׂמוֹחַ.