522. צעקה

ַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְעָקָה, לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְהִלִּים "פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ". וְכֵן בְּאַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹדוֹת נֶאֱמַר "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם". וְהִנֵּה בְּפַשְׁטוּת לְשׁוֹן 'צְעָקָה' הַיְנוּ שֶׁיָּרִים קוֹל בַּתְּפִלָּה מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבּוֹ, אָמְנָם קָשֶׁה לוֹמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁהַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הֲרֵי זֶה מִנְּבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. וְלָכֵן נִרְאֶה, שֶׁהַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא שֶּׁלִּבּוֹ יִצְעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, וְהַקּוֹל יִהְיֶה נָמוּךְ, רַק שִׂפְתוֹתָיו נָּעוֹת וְקוֹלוֹ לֹא יִשָּׁמַע. אָמְנָם, אִם אֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבּוֹ, וְלֹא יוּכַל לְהִתְאַפֵּק מִלִּזְעוֹק לַה' בְּקוֹל גָּדוֹל מִתּוֹךְ צָרָתוֹ, גַּם זֶה חָשׁוּב מְאֹד וְעוֹשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה. וּמַה גַּם אִם הוּא שְׁלִיחַ צִבּוּר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, שֶׁמֻּכְרָח לִצְעֹק צְעָקָה גְּדוֹלָה. וְעִקָּר הַצְּעָקָה תְּלוּיָה בַּלֵּב, וְהַקּוֹל יִהְיֶה קוֹל בֵּינוֹנִי, קוֹל בּוֹכִים, כְּצוֹעֵק וּבוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן, וּבָזֶה יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם, כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת עַמּוֹ בָּרַבִּים.