(53) פרק ג, ברכת מיני מזונות

ג. מאפה יבש ופריך:

ה) על מצות רגילות, מנהג בני אשכנז לברך 'המוציא' כיון שנאכלות לקביעות סעודה, ולא ר קבדרך ארעי.

ומנהג בני ספרד, לברך על מצה בשאר ימות השנה 'בורא מיני מזונות', אך טוב שיטלו ידיהם קודם אכילה בלא ברכה. ועדיף לא לאוכלם אלא בתוך הסעודה, כדי שלא להכנס לספק. ואם אכלם בשיעור קביעות סעודה, לדברי הכל מברך עליהם המוציא. ובימי חג הפסח, שהמצה היא מאכל כל אדם, מברך המוציא. וכן במוצאי יום טוב אחרון של פסח, כיון שרוב בני אדם קובעים עדיין סעודתם על מצה, מברכים המוציא. אך לאחר הפסח (מהבוקר של אסרו חג), מברך בורא מיני מזונות, אף אם המצה היא מהנותר מפסח. (ויש אומרים שהמצות של פסח, עד י"ד באייר (פסח שני) מברכים עליהם המוציא, ולאחר מכן מברכים עליהם מזונות).