536. ציפוי (א)

יָדוּעַ שֶׁאַחַת מִן הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת הָאָדָם בְּיוֹם הַדִּין הִיא הַאִם 'צִפִּיתָ לִישׁוּעָה', וְזֶהוּ דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, שֶׁלֹּא דַּי בְּכָךְ שֶּׁיֹּאמַר בַּפֶּה שֶׁהוּא מְצַפֶּה לִישׁוּעָה, אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּלֵב שָׁלֵם וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם אָדָם מִתְקָרֵב אֶל הַמִּיתָה, כָּךְ בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִתְקָרֶבֶת הַגְּאוּלָה, וְאִם יִתְמַהְמֵהַּ, נְחַכֶּה לוֹ, כִּי בּוֹא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּלִי שׁוּם סָפֵק.
וְלֹא עַל הַגְּאוּלָה בִּלְבַד צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה, אֶלָּא עַל כָּל מִין צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא עַל הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת מְצַפֶּה, כִּי תְּשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן.
וּכְבָר כָּתְבוּ מִשֵּׁם הָאֲרִ"י ז"ל, שֶׁבְּכָל יוֹם כְּשֶׁאוֹמֵר 'לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם' יְכַוֵּן שֶׁמְּצַפֶּה לִישׁוּעָה עַל כָּל צָרָה שֶּׁנִּמְצָא בָּהּ, וְהוּא מְסֻגָּל מְאֹד. וִיכַוֵּן כְּשֶׁאוֹמֵר 'כִּי לִישׁוּעָתְךָ' שֶׁהוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ רַק עַל צַעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי בְּכָל צָרָתָם לוֹ צַר, וּמְצַפֶּה שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמוֹ. וּמִתּוֹךְ שֶׁמְּצַפֶּה לִישׁוּעָה – יִּזָּהֵר לְהִשָּׁמֵר מִכָּל דָּבָר הַמְּעַכֵּב אֶת הַיְשׁוּעָה, וְלַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר טוֹב, שֶׁהֲרֵי כָּל מְגַמָּתֵנוּ הִיא עַל תְּשׁוּעַת הַשֵּׁם וּגְאֻלַּת הַשְּׁכִינָה.