נג. מי שצריך לנסוע לצורך חולה שבסכנה כדי להביא תרופות, יעדיף שימוש בתחבורה ציבורית, ולא יפעיל לשם כך רכב מיוחד. ואם אפשר ישתמש באמצעי תחבורה הממעיטים באיסורים, כגון אופניים או בעגלה רתומה לסוסים. אך כל זה רק אם אמנם ההשהיה שתיגרם על ידי כך לא תגרום להרעת מצב החולה.
נד. במקום שאין עירוב ואסור לטלטל בו, אם צריך להעביר את התרופות דרך רשות הרבים ישתדל – ככל שאפשר – להעבירן בשינוי, שלא כדרך העברתן הרגילה, כגון על ראשו מתחת לכובעו, או בתוך נעליו, או בין מלבושיו, ולא יחזיקן בידו או בתוך כיסו.