(54) פרק ג, ברכת מיני מזונות

פת ממולאת בבשר או גבינה:

כבר התבאר לעיל שפת הממולאת במיני מתיקה נחשבת ל'פת הבאה בכיסנין', ונחלקו הפוסקים בגדר אותו מילוי: יש אומרים שאין חילוק בין אופן שהמילוי הוא מפירות או ממיני מתיקה לבין אופן שהמילוי הוא מבשר או גבינה וכדומה, בכל מקרה מברך על הפת הממולאת בורא מיני מזונות. אמנם יש אומרים שרק מילוי של דברי מתיקה וכדומה עושה דין של 'פת הבאה בכיסנין' שברכתה בורא מיני מזונות, כיון שאין דרכם של בני אדם לקבוע סעודה על פת הממולאת בהם, אבל אם המילוי הוא של בשר וגבינה וכדומה, דברים שנאכלים בתוך הסעודה ללפת את הפת או למזון ושובע, אין המילוי מוציא את הפת מדין לחם, ומברכים עליו המוציא.

הכרעת המשנה ברורה היא כדעה השניה, שרק מילוי של מיני מתיקה וכדומה נידון כפת הבאה בכיסנין, אלא אם כן המאכל עשוי בצורה מיוחדת, וניכר שאינו עשוי אלא לקינוח לאחר הסעודה.

(להלן יבוארו הדינים לגבי אכילת 'פיצה')