54. מעשים והנהגות (ח)

מעשים והנהגות בעניני כיבוד אב ואם

מעשה ברבי יהושע בן אלם, שאמרו לו בחלום 'שמח בלבבך, שאתה וננס הקצב, מושבו ומושבך בגן עדן, וחלקו וחלקך שוים כאחד'. כשהתעורר רבי יהושע חשב בלבו ואמר, אוי לי, שמיום שנולדתי הייתי תמיד ביראת קוני, ולא עמלתי אלא בתורה, לא הלכתי ד' אמות בלא ציצית ותפילין, והיו לי שמונים תלמידים, ועכשיו שקולים מעשי ותורתי עם הקצב. שלח לתלמידיו ואמר להם, תדעו שלא אכנס לבית המדרש עד שאראה מי הוא זה האיש ומה מעשיו, שהוא חבירי בגן עדן. מיד הלך עם תלמידיו מעיר לעיר ושאל בשם האיש ובשם אביו, עד שבא אל עירו. כשנכנס, שאל מיד היכן ננס הקצב, אמרו לו למה אתה מבקש אותו, והרי אתה חסיד וצדיק ואין זה ראוי שתשאל על איש כמוהו. אמר להם, מה מעשיו. אמר לו, אדוננו, לא תשאל ממנו כלום עד שתראה אותו. מיד שלחו לננס הקצב ואמרו לו רבי יהושע בן אלם שואל אותך. אמר להם ננס, מי אנכי ומי אבותי בישראל שרבי יהושע שואל אותי, אמרו לו, עמוד ולך עמנו. חשב ננס בלבו שכל מה שאמרו לו שקר הוא, ואמר להם, לא אלך עמכם, שאתם משחקים בי. מיד חזרו לרבי יהושע ואמרו לו, אתה אור ישראל ואור עינינו, עטרת ראשנו, איך תשלחנו בשבילו, הלא הוא לא רצה לילך עמנו. אמר להם רבי יהושע, תדעו שלא אשב עד שאראה אותו. הלך רבי יהושע בעצמו אצל ננס הקצב, ונפל ננס על פניו לפני רבי יהושע ואמר, מה היום מיומים שעטרת ישראל בא לפני עבדו. אמר לו רבי יהושע, דבר יש לי לדבר עמך. אמר לו, דבר. אמר לו רבי יהושע, מה מעשיך ומה מלאכתך, אמר לו, אדוני, קצב אני, ויש לי אב ואם זקנים, ואינם יכולים לעמוד על רגליהם, ובכל יום ויום אני מלבישם ומאכילם ומרחיצם בידי. מיד עמד רבי יהושע ונשקו על ראשו ואמר לו, בני, אשריך ואשרי גורלך, מה טוב ומה נעים ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בגן עדן. (סדר הדורות)