54. אכילה ושתיה (ז)

גַּם בִּסְעוּדַת מִצְוָה יֵשׁ לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ עַל יְדֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, כְּגוֹן לֵיצָנוּת, אוֹנָאַת דְּבָרִים, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא לְעוֹלָם יְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עָלָיו, וְכַאֲשֶׁר יִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה עַל פִּי הַתּוֹרָה, יִהְיֶה שֻׁלְחָנוֹ נֶחְשָׁב כְּמוֹ מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה.

צָרִיךְ שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּנַחַת וּבְקוֹל רָם וּבְשִׂמְחַת הַלֵּב, כִּי כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בַּדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וִיכַוֵּן בָּהֶם לְעוֹמְקָם – לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יִשְׂמַח. וּלְפִי הַנִּרְאֶה מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ צֹרֶךְ גָּדוֹל וְחִיּוּב עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ כְּדֵי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּשִׂמְחָה. וְהַדֶּרֶךְ לִגְרֹם לְכַוָּנָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁיְּבָרֵךְ בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת אוֹ כְּשֶׁעֵינָיו לְמַטָּה. וְכָתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ, שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדוֹ, שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִים לוֹ בְּכָבוֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו. וּמִגֹּדֶל הַשָּׂכָר יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁבְּדָבָר זֶה עוֹשֶׂה הָאָדָם נַחַת רוּחַ גְּדוֹלָה לְיוֹצְרוֹ, וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהַשָּׂכָר יָבוֹא מֵאֵלָיו.