545. קדושה (ב)

כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁבְּכָל אֵבֶר שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ הָאָדָם עֲבֵרָה, מַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה עַל אֵיבְרֵי נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. וּלְעֻמַּת זֹאת, הָאֵבֶר שֶׁמְּקַיֵּם בּוֹ מִצְוָה, מַמְשִׁיךְ עָלָיו שֶׁפַע קְדֻשָּׁה. וְזֶהוּ הַטַּעַם שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת אֵיבָרָיו הֲרֵי הֵם נַעֲשִׂים כְּהֵיכַל ה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", 'בְּתוֹכוֹ' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'בְּתוֹכָם', וְכֵיוָן שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְווֹת שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה עַל הָאָדָם, וְכִי יִתָּכֵן שֶׁיָּבוֹא חֵטְא עַל יָדוֹ. אֲבָל כְּשֶׁחוֹטֵא וּמְטַמֵּא אֶת אֵיבָרָיו, שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וּמֵרָעָה אֶל רָעָה יֵצֵא רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, אֲפִילוּ יִשְׁמַע אֶלֶף מוּסָרִים לֹא יִכָּנַע לְבָבוֹ הֶעָרֵל, וְהַכֹּל לְפִי הַטֻּמְאָה וּלְפִי הַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר עַל נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, שֶׁהוּא מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
הִנֵּה כִּי כֵן, הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי, בְּעוֹד עֵינָיו פְקוּחוֹת, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וּבְטֶרֶם יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, יִתְמַרְמֵר תְּחִלָּה עַל זֹאת שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ, וְיִתְגַּבֵּר בְּכָל עוֹז לְהַעֲבִיר מֵעָלָיו אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה, מְעַט מְעַט יְגָרְשֶׁנּוּ מֵעָלָיו, וְיִקְנֶה שֶׁפַע קְדֻשָּׁה עַל יְדֵי שֶּׁיִּשָּׁמֵר מִכָּל דָּבָר רַע וְיַעֲשֶׂה טוֹב כְּכָל אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ, מִדֵּי יוֹם וְיוֹם הָלוֹךְ וְגָדוֹל, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עַד אֲשֶׁר יִטְהַר וְרוּחַ נָכוֹן יִתְחַדֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ, כְּאִישׁ אַחֵר וְכִבְרִיָּה חֲדָשָׁה, כִּי הַבָּא לְהִטָּהֵר מְסַיְּעִים אוֹתוֹ.
וְכָתוּב בַּסְּפָרִים, שֶׁטּוֹב לוֹמַר קֹדֶם עֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה מֵהַמִּצְווֹת, 'הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֵבֶר פְּלוֹנִי לְקַיֵּם מִצְוָה פְּלוֹנִית, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ', שֶׁבָּזֶה פּוֹנָה מִשָּׁם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְשׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה.