576. רבים (ב)

כְּשֵׁם שֶּׁכֹּחַ הַמִּצְוָה גָּדוֹל וּמְעֻלֶּה כַּאֲשֶׁר הִיא מִתְקַיֶּמֶת עַל יְדֵי רַבִּים, כָּךְ לְעֻמַּת זֹאת חֲמוּרָה הִיא הָעֲבֵרָה הַנַּעֲשֵׂית בְּרַבִּים, וְרָעָתָהּ כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת. וְיֵשׁ לְהִצְטַעֵר עַל אוֹתָן עֲבֵרוֹת שֶׁדָּשׁוּ בָּהֶן רַבִּים וְנַעֲשׂוּ לָהֶם כְּהֶתֵּר, שֶׁנֶּאֱסָפִים חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, וּבְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע, שֶׁקֶר וְלֵיצָנוּת וְלָשׁוֹן הָרַע וְכַדּוֹמֶה, וְיֵשׁ שֶׁנֶּאֱסָפִים לֶאֱכוֹל סְעוּדוֹת הָרְשׁוּת, וְכָל אָדָם יִתֵּן אֶל לִבּוֹ אֶת הָאָמוּר בִּתְחִלַּת סֵפֶר תְּהִלִּים "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ… וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ", וִיקַיֵּם כָּל אָדָם אֶת הָאָמוּר בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק "וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה".