581. רופא (א)

כָּל רוֹפֵא צָרִיךְ לִדְרוֹשׁ וְלַחְקוֹר בְּחָכְמָה לִפְנֵי שֶׁיַּעֲסֹק בִּרְפוּאָה, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה, וּבִמְקוֹם תִּקּוּן לֹא יַעֲשֶׂה קִלְקוּל. וּמְאֹד צָרִיךְ לִפְקֹחַ שֶׁבַע עֵינַיִם שֶׁלֹּא יִטְעֶה בְּדִמְיוֹנוֹ, כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל, וְאֶת דָמוֹ מִיָּדוֹ יְבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלֹא יַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה אֶלָּא אִם כֵּן בָּקִי בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה הֵיטֵב הֵיטֵב.
וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ, בְּקֶרֶב רַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ יֵשׁ רוֹפְאֵי אֱלִיל, שֶׁלּוֹקְחִים אֶת מְלֶאכֶת הָרְפוּאָה לְאֻמָּנוּת לְּהִתְפַּרְנֵס, וְהֵם לֹא רָאוּ מְאוֹרוֹת וְלֹא לָמְדוּ חָכְמַת הָרְפוּאָה מִימֵיהֶם, רַק הָאִישׁ אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲסֹק בִּרְפוּאָה – קוֹנֶה שֵׁם לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא רוֹפֵא מֻבְהָק, וְהוּא עוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ. אוֹי לָהֶם לְרוֹפְאִים כָּאֵלּוּ, שֶּׁעֲלֵיהֶם אָמְרוּ חז"ל 'טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם', שֶׁהֵם מַרְבִּים שְׁפִיכוּת דָּמִים בָּעוֹלָם.
וְאַף אִם הוּא רוֹפֵא בָּקִי, אִם בָּא לְפָנָיו חֹלִי שֶׁלֹּא הִכִּיר בּוֹ – לֹא יִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַמַּחֲלָה הַזּוֹ, וְיִשְׁלַח אֶת הַחוֹלֶה לְרוֹפֵא בָּקִי, כִּי אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׂחָק בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה.