584. דיני הטיפול בפצעים, לט
לט. אדם הסובל מרגישות לעקיצה של דבורה או צירעה, וכן חולים של אי ספיקת לב שנעקצו מבעלי חיים אלו, הרי יש בהם משום סכנה, ויש להיוועץ מיד ברופא כיצד לטפל בו.
אדם שאינו רגיש לעקיצות מסוג זה, מותר לו לרחוץ את מקום העקיצה בחומץ מהול במים, במיץ לימון, או במי קרח, כדי למנוע עקצוץ (גירוד). אבל אסור להשהותו במים האלה, כיון שניכר שעושה כן לרפואה. ומותר להוציא את העוקץ של הצירעה או של הדבורה מתוך גוף האדם.
מי שנעקץ על ידי עקרב, דינו כדין חולה שיש בו סכנה.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
