584. רינה (ב)
וְכֵן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּמְהִירוּת, הֵן נִגְרָע מֵעֶרְכּוֹ, וּשְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, וּבְכָל קְרִיאָה יֵשׁ טְעָמִים לְנַגֵּן הַקְּרִיאָה, וְסוֹדָם רָם וְנִשָּׂא, וּמִי שֶׁמְּחַסֵּר אוֹתָם מְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. וּקְרִיאַת הַמִּשְׁנָה בִּנְגִינָה אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיהָ, וּבִפְרָט קְרִיאַת הַתְּהִלִּים, הֵן הֵם שִׁירֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְצָרִיךְ לִקְרוֹתָם בְּקוֹל תּוֹדָה וְרִינָּה.
֍ ֍ ֍
כְּשֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר, וְאֶחָד מֵהַצִּבּוּר מְמַהֵר לִקְרוֹת, וְכֵן שָׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהוּא מְמַהֵר בַּאֲמִירַת הַתְּפִלָּה, הֲרֵי הוּא גּוֹרֵם לְחֵטְא הָרַבִּים, שֶׁעַל כָּרְחָם מְמַהֲרִים בִּתְפִלָּתָם בִּשְׁבִילוֹ, וְהוּא יִשָּׂא אֶת עֲוֹנוֹתָם עַל נַפְשׁוֹ וְעַל צַוָּארוֹ, וְהַלְוַאי שֶׁלֹּא יֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.
֍ ֍ ֍
אַף שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים 'וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה', שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אַף אֶת הַקּוֹרֵא בְּדִלּוּגִים וּבְטָעֻיּוֹת, זֶהוּ אִם לְאַחַר כָּל הֶעָמָל וְהַטֹּרַח וּקְרִיאָתוֹ בִּמְתִינוּת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ חָכָם כָּל כָּךְ הֲרֵי הוּא מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ, אָז הוּא נֶחְשָׁב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִינוֹק קָטָן הַמְדַבֵּר בְּלַעֲגֵי שָׂפָה, שֶׁהוּא חָבִיב וְעָרֵב לַשּׁוֹמְעִים, אֲבָל אִם אָדָם גָּדוֹל – שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר בְּטוּב טָעַם וָדַעַת – מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן עִלֶּגֶת וּמְגַמְגֵּם כְּתִינוֹק, הֲרֵי הוּא לְלַעַג וָקֶלֶס. וְלוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ בְּנֵי הָאָדָם, כִּי טוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה דַּפִּים אֶלָּא שָׁעוֹת, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בִּמְהִירוּת הַקְּרִיאָה וְהַלִּמּוּד, אֶלָּא יִקְרָא בִּמְתִינוּת וּבִנְּעִימָה, וְאָמְרוּ חז"ל 'הַקּוֹרֵא פָּסוּק בִּנְעִימָה מֵבִיא גְּאוּלָה לָעוֹלָם'.
