585. רחיצה

רְחִיצַת הַפָּנִים בְּכָל יוֹם – זוֹ מִצְוָה, מִשּׁוּם "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל", וּמִשּׁוּם כְּבוֹד אֱלֹקִים לְכַבֵּד אֶת צַלְמוֹ, "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". אֲבָל צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לְנַגֵּב תְּחִלָּה אֶת הַיָּדָיִם מִנְּטִילָתָן, לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה שֶׁעֲלֵיהֶן. וּבְיוֹתֵר יִגְדַּל הַחִיּוּב לִרְחֹץ לְכָל הַפָּחוֹת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּמַיִם חַמִּים בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְצָרִיךְ דַּוְקָא בְּסֵדֶר זֶה, תְּחִלָּה הַפָּנִים וְאַחַר כָּךְ הַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ הָרַגְלַיִם. וּמַה טוֹב אִם יוּכַל לִרְחֹץ כָּל גּוּפוֹ בַּמֶּרְחָץ וְלִטְבֹּל גַּם כֵּן בְּמִקְוֵה טָהֳרָה, וְיֵדַע שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בְּכָל אֵלֶּה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְתוֹסֶפֶת נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה הַבָּאִים בְּשַׁבָּת.