587. רצון (ב)

רָאוּי לָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת רְצוֹן כָּל אָדָם, וְשֶׁלֹּא לִגְרֹם צַעַר לְשׁוּם אָדָם בַּעֲבוּר הֲנָאָתוֹ וְכַדּוֹמֶה, אָמְנָם זֶהוּ רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּכָךְ בִּטּוּל רְצוֹן הַבּוֹרֵא, שֶׁאָז מוּטָב שֶׁיִּתְבַּטֵּל רְצוֹן כָּל הָעוֹלָם וּרְצוֹנוֹ – וְאַל יִתְבַּטֵּל רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְגַם לָזֶה צָרִיךְ פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט, כִּי גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וְלִפְעָמִים צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת, וְלֹא יִתֵּן מָקוֹם לָרַבִּים לַחְטֹא וּלְדַבֵּר עָלָיו רָעָה, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר וּכְלָל קָבוּעַ, וְכָל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְּדַעַת וְיִבְחָר לוֹ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם.

֍ ֍ ֍

יָדוּעַ שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ, וְלֹא טוֹב עוֹשִׂים הַמַּפְצִירִים בְּאִישׁ לְכַבְּדוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה, כְּגוֹן לְהַאֲכִילוֹ אֶצְלוֹ, אוֹ לְהוֹשִׁיבוֹ בְּמָקוֹם גְּדוֹלִים וְכַדּוֹמֶה, וּמַעֲבִירִים אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, אֵין זֶה כָּבוֹד אֶלָּא קָלוֹן. צֵא וּלְמַד מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ רוֹצָה לִרְחֹץ אֶת רַגְלָיו וְלִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּיִם הַלָּלוּ, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לְקַבֵּל, עַד שֶׁאָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁרְצוֹנָהּ זֶהוּ כְּבוֹדָהּ. וְהַכֹּל לְפִי מַה שֶׁנִּרְאֶה לוֹ, אִם נִרְאָה לוֹ שֶׁרוֹצֶה בַּדָּבָר, וְשֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּפְצִירוּ בּוֹ מְּאֹד, יַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְזֶהוּ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא וּלְמִצְוָה תֵּחָשֵׁב לוֹ, וְה' כְּפָעֳלוֹ יְשַׁלֵּם גְּמוּלוֹ, וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ, יְהִי שָׁלוֹם בְחֵילוֹ.