(59) שער הזכירה (מט)

שער הזכירה / פרק יד

עַל כֵּן אִם מַכִּיר אֲנָשִׁים, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי לֵיצָנוּת אוֹ מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, יִזָּהֵר מְאֹד מִלְּהִכָּנֵס בַּחֲבוּרָתָם, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְסַיַּע לָהֶם כְּלָל, פֶּן יֵעָנֵשׁ בְּסִבָּתָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּשֵׁם חֲזַ"ל. וּלְפִי מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִין הַיּוֹם, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁנִּפְרָץ אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע לִמְאֹד, רָאוּי לְכָל מִי שֶׁנָּגְעָה יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ, שֶׁלֹּא לֵישֵׁב בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים אִם לֹא שֶׁמַּכִּירָם שֶׁהֵם נזְהָרִים מִדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, וּכְמוֹ שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, וְכִדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין כ"ג; עַיֵּן שָׁם], כִּי עַל פִּי רֹב מָצוּי מְאֹד, שֶׁעַל יְדֵי הַקִּבּוּץ בָּאִים לְלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים.

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב נָבוֹן, צָרִיךְ לִבְרֹחַ מֵחֲבוּרַת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי קְרָנוֹת כְּבוֹרֵחַ מִן הָאֵשׁ. דְּלָמָּה לוֹ לִכָּנֵס לְכַתְּחִלָּה בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְחַיֵּב אַחַר כָּךְ לְהוֹכִיחָם עַל דִּבּוּרֵיהֶם הָאֲסוּרִים? דְּאִם יִשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם וְיִלְאֶה לַעֲנוֹתָם, גַּם הוּא יֵעָנֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה בְּמַאֲמָר קצ"ו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ כִּי יִשְׁמַע כָּל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה, אוֹ יוֹשֵׁב בְּסוֹד מְשַׂחֲקים בּוֹזֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְיוֹדֵעַ כִּי הֵם סַרְבָּנִים וְסַלּוֹנִים, וְאִם יוֹכִיחָם לֹא יַקשִׁיבוּ אֶל דְּבָרָיו, עַל כֵּן יָשִׂים יָד אֶל פֶּה, גַּם זֶה יֵעָנֵשׁ, כִּי לֹא יַעֲנֶה כְּסִילִים בְּאִוַּלְתָּם, פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ, כִּי הוּא כְּמוֹ הֵם וְכִי הוֹדָה עַל דִּבְרֵיהֶם, אַף כִּי יִתְחַיֵּב לַעֲנוֹת וְלִגְעֹר בָּהֶם לָתֵת גֹּדֶל לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת אֲשֶׁר בָּזוּ, לָעֲגוּ לָהֶם, וִיקַנֵּא לִכְבוֹד נָקִי וְצַדִּיק אֲשֶׁר יָשִׂיחוּ, וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִתְחַיֵּב הָאָדָם לַעֲזֹב בַּעֲבוּרָם חֶבְרַת הָרְשָׁעִים, כִּי יֵעָנֵשׁ בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים וְיִלְאֶה לַעֲנוֹתָם, וְזֶה הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.