הָאוֹמֵר 'קַדִּישׁ', צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶּׁיֹּאמַר אוֹתוֹ כְּתִקּוּנוֹ, שֶׁאִם לֹא יְדַקְדֵּק הֵיטֵב בִּלְשׁוֹנוֹ יָכוֹל לָבוֹא לִידֵי חֵרוּף וְגִדּוּף ח"ו, וּמִלְּבַד עוֹנְשׁוֹ עַל כָּךְ, יֵעָנֵשׁ גַּם עַל שֶׁבִּטֵּל מֵהַשּׁוֹמְעִים עֲנִיַּת 'אָמֵן' כְּדִינָהּ. וְכֵן צָרִיךְ לוֹמַר הַקַּדִּישׁ בְּנַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹם בִּטּוּל עֲנִיַּת אָמֵן אַחַר "שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא", שֶּׁנִּמְצָא שֶׁחוֹטֵא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. וְכֵן כְּשֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכּוֹת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה, יֹאמְרֵם בְּנַחַת וּבְבֵרוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְרֹם בִּטּוּל עֲנִיַּת אָמֵנִים.
וּמַה טוֹב שֶׁיִּזָּהֵר חַזָּן בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁאִם רוֹאֶה שֶׁאוֹמְרִים עַמֵּי הָאָרֶץ קַדִּישׁ בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְטָעֻיּוֹת, שֶּׁיֹּאמַר גַּם הוּא עִמָּהֶם בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, כְּדֵי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים.
