590. שיחה (ג)

נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע", רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁמִּי שֶּׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְנוֹצֵר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע, דְּהַיְנוּ מִדְּבָרִים בְּטֵלִים, הוּא רָאוּי שֶׁיִּקָּרֵא 'אִישׁ', מֵאַחַר שֶׁגּוֹבֵר עַל יִצְרוֹ, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּשָׁעָה שֶׁיִּצְרוֹ מְפַתֶּה אוֹתוֹ. 'הֶחָפֵץ חַיִּים', רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁשְּׁמִירַת הַלָּשׁוֹן גּוֹרֵם דְּבֵקוּת הָאָדָם בֵּאלֹקָיו, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַחַיִּים. 'אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב', אֵלּוּ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, 'נְצֹר' הוּא מִשֹּׁרֶשׁ מָצוֹר, דְּהַיְנוּ חוֹמָה, לְהוֹרוֹת עַל הַשְּׁמִירָה הַגְּדוֹלָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִשָּׁמֵר, וּכְאִלּוּ לְהַקִּיף אֶת הַלָּשׁוֹן בְּחוֹמָה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים וַאֲסוּרִים.
הָרִאשׁוֹנִים, הָיְתָה תְּפִלָּתָם בּוֹקַעַת רְקִיעִים, וְעוֹלָה מַעְלָה מַעְלָה לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים, וְהָיָה מִתְקַיֵּם בָּהֶם "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ", מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ נִזְהָרִים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, שֶׁלֹּא לְפּוֹגְמָם בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה.