(60) שער הזכירה, פרק יב

דַע אָחִי, דְּמִי שֶׁשׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵעִנְיַן קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, יִשָּׁאֲרוּ לוֹ תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּתָם, דְּאִי לָאו הָכִי עָלוּל מְאֹד שֶׁיִּגָּרַע מִמֶּנוּ כַּמָּה מֵאוֹת וַאֲלָפִים מִצְוֹת, וְהֵם שֶׁל עֲנִיַּת אָמֵן וְאָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה וְלִמּוּד הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ הוּא שֶׁמִּטֶּבַע הַלֵּצִים וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע לְסַפֵּר עִנְיְנֵיהֶם וְסִפּוּרֵיהֶם, לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ לָהֶם, אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה * וּבְתוֹךְ אֲמִירַת קַדִּישׁ וַחֲזָרַת הַשַׁ"ץ וּבִשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, אֲבָל מִי שֶׁנִּתְפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר, שֶׁלֹּא יֹאבֶה לִשְׁמֹעַ לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, יִמְנְעוּ אֶת עַצְמָם מִלְּסַפֵּר, אֲפִלּוּ לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, אִם יִרְאוּהוּ עוֹמֵד בְּתוֹכָם, פֶּן יַעֲשֶׂה אוֹתָם לִמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע לִפְנֵי הַשׁוֹמְעִים, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לוֹ בְּעַצְמוֹ.

* וּבָזֶה פֵּרַשְׁתִּי בְּדֶרֶךְ רֶמֶז מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בִּבְרָכוֹת דַּף ו'.: הַנֵּי מָאנֵי דְּרַבָּנָן דְּבָלוּ מֵחוּפְיָא דִּידְהוּ,, כִּי מָאנֵי הוּא רֶמֶז לְמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵם מְכֻנִּים בְּשֵׁם בְּגָדִים לַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּמִשְׁלֵי, וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע מַזִּיקִין מַמָּשׁ לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ, כַּמּוּבָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת: (הגהה)

וְדַע עוֹד, דְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת זָהִיר בִּשְׁלֵמוּת מֵעֲוֹן קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, יִהְיֶה רָגִיל תָּמִיד לְהוֹכִיחַ לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּלְהַצִּיעַ לִפְנֵיהֶם גֹּדֶל הַשָּׂכָר לְמִי שֶׁזָּהִיר בְּדִבּוּר, וּלְהֶפֶךְ גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל עַל יְדֵי סִפּוּרֵיהֶם בְּרֶשֶׁת קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת.

הטקסט של 'שמירת הלשון' עם הניקוד מתוך מאגר 'תורת אמת', וזכויותיו שמורות לו