613. דיני שעת חירום בשבת, ה-ו
ה. נפלה דליקה בבית, אסור לבני הבית להציל חפצים מן הבית או מן החצר הפרטית ולהוציאם לחצר משותפת או לרחוב, אפילו אם יש עירוב במקום, והגם שזהו מקום המותר בטלטול, גזירה היא שגזרו חז"ל לפי שאדם בהול על ממונו, וחששו שמא מתוך בהילותו ישכח ששבת היום, ויבוא לכבות את הדליקה. לפיכך גזרו שלא יציל אדם אלא מזון שהוא צריך לו ולבני ביתו לאותה השבת, וכלים שצריכים הוא ובני ביתו להשתמש בהם בשבת, ובגדים שיכולים ללבוש הוא ובני ביתו, ועל ידי זה נמצא שהתייאש מן הכל, ואינו בא לידי כיבוי.
ו. איסור זה, של הצלת חפציו מהדליקה, כשמוציא מביתו או מחצרו לחצר משותפת או לחצר אחרת, או לרחוב, גם אם יש עירוב במקום. אבל ממקום למקום באותה הדירה, או באותה החצר הפרטית – גם אם אינה מקורה – מותר להציל את הכל. וכן מותר להוציא מביתו הבוער לחצרו הפרטית שאין לו בה שותפים, ואינו זקוק לעירוב כדי להתיר את הטלטול בה, או לחדר המדרגות המשותף שהוא מקורה, או לדירת חבירו באותו הבית, אם קיים עירוב להתיר את הטלטול.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
