616. שמחה (ו)

וְאָמְרוּ חז"ל שֶׁאֵין שְׂכַר מִצְוָה נִתַּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל בִּשְׂכַר הַשִּׂמְחָה שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת – אָדָם אוֹכֵל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהַשָּׂכָר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ עַל הַשִּׂמְחָה הוּא בְּכָךְ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַחָכְמָה וְהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוֹת, שֶׁכֵּן גִּילָה סוֹדוֹ רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י ז"ל, שֶׁמַּה שֶׁזָּכָה לְהַשָּׂגַת חָכְמָה נִפְלָאָה וְהַשָּׂגַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה רַבָּה בְּעוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה וּבְקַיְּמוֹ כָּל מִצְוָה – יוֹתֵר מִמּוֹצֵא שָׁלָל רַב, נִמְצָא שֶׁשְּׂכַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה – מִצְוָה.