619. דיני שעת חירום בשבת, יד
יד. גוי הבא מעצמו לכבות את הדליקה, מבלי שאמר לו יהודי לעשות כן, אין חייבים למחות בידו, ואף מותר לקרוא את הנכרי בשעת הדליקה ולומר לו 'כל המכבה אינו מפסיד', או בחוץ לארץ, שהכבאים גויים יכול לומר 'כל הקורא למכבי האש יבוא על שכרו', כלומר, על ידי רמז, ולא באמירה ישירה. ומותר לומר כן גם אם אין כל סכנה לנפש. אבל אסור לומר לנכרי באמירה ישירה לכבות את הדליקה, אם ברור שאין שום סכנה לנפש אדם, וגם אין חשש להיזק בגופם של רבים אלא רק הפסד רכוש.
ואף אם בא הנכרי מעצמו לכבות, אסור לזרזו למהר בעבודת כיבוי הדליקה.
ומכל מקום אם פרצה דליקה בבית של גוי, מותר ליהודי לזרז את בעל הבית או גוי אחר לכבות, גם אם כוונתו בזה שהדליקה לא תעבור לביתו שלו ותגרום לו שם נזק לרכושו.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
