השלכות מעשיות לדינים הנ"ל:
א) מצה בשוקולד: מאכל העשוי ממצות עם שכבת שוקולד ביניהן, מברך המוציא, אף שאין במצה הבודדת שיעור כזית, כיון שלא נתבשלו המצות בכלי ראשון וניכר שהן מצות. ואף אם נאפו אחר כך בתנור יחד עם השוקולד, ברכתם המוציא.
ב) הוא הדין אם שבר את המצות לחתיכות שהן פחותות מכזית, וחזר וגיבלם יחד עם שוקולד, מברך עליהם המוציא. אך אם הם שהו זמן רב עד שהמצות נתרככו במידה כזו שלא ניכרת צורתם, מברך בורא מיני מזונות.
לבני ספרד: מברך על מצה בשוקולד בכל ימות השנה בכל מקרה בורא מיני מזונות, אך בפסח דינו כדין מצה בשוקולד לבני אשכנז, שאז מברכים על מצה המוציא, כיון שקובעים עליה.
