(62) שער הזכירה, פרק טו

וְגַם הַשָּׂטָן מִתְגָּרֶה בְּבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, כִּדְאִיתָא בְּגִיטִין הַנְהוּ בֵּי תְּרֵי דְּאִגָּרֵי בְּהוּ שָׂטָן, דְּכָל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲווּ קָא מִנְצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִקְּלַע ר' מֵאִיר לְהָתָם, עַכְּבִינְהוּ תְּלָתָא בֵּי שִׁמְשֵׁי עַד דַּעֲבַד לְהוּ שְׁלָמָא, שַׁמְעֵהּ דְּקָאָמַר: וַי דְּאַפְּקֵהּ ר' מֵאִיר לְהַהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵהּ.

(תרגום:) אוֹתָם שְׁנַיִם, שֶׁהִתְגָּרָה בָּהֶם הַשָּׂטָן, שֶׁכָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה. הִזְדַּמֵּן ר' מֵאִיר אֶצְלָם וְעִכְּבָם שְׁלשָׁה עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת (מִלָּרִיב בֵּינֵיהֶם), עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. שָׁמַע שֶׁאוֹמֵר (הַשָּׂטָן): אוֹי לִי; שֶר' מֵאִיר הוֹצִיאַנִי מִבֵּיתָם.

וְאִיתָא בְּיַלְקוּט קֹרַח: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה מַחֲלֹקֶּת עוֹשָׂה, שֶׁכֵּן מַחֲלֹקֶת חָסֵר ו' בְּנוֹטְרִיקוֹן: מַכָּה חָרוֹן לִקּוּי קְלָלָה תַּכְלִית, כְּלוֹמַר שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת מְבִיאָה כְּלָיָה לָעוֹלָם. וּלְפִי גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּחֲלֹקֶת כֵּן יִגְדַּל עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק י"ח, וּלְכָךְ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קֹרַח: "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרֻאֵי מוֹעֵד" וְגוֹ' לְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת גֹּדֶל עֲוֹנָם.

אָמְרוּ חֲזַ"ל בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת וִתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְלֹא וִתֵּר עַל מַחֲלֹקֶת. רִאשׁוֹנָה בִּימֵי דּוֹר אֱנוֹשׁ, בּוֹ הִתְחִילוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה"'. וּלְפִי שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶן שֶׁהָיוּ גּוֹזְלִין וְחוֹמְסִין זֶה לָזֶה לֹא וִתֵּר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" וְגוֹ'. שֵׁנִית בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, כְּשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִידֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מָחַל לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל כְּשֶׁהָיוּ בָּאִין לְמַחֲלֹקֶת לֹא וִתֵּר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא "וַיַּלִּינוּ" שֶׁל מַחֲלֹקֶת, אַתָּה מוֹצֵא שָׁם מַכָּה גְּדוֹלָה, מְנָלָן? מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח. שְׁלִישִׁית פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה, מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן נִתַּן לָהֶם אָרְכָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָּן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ". אֲבָל כְּשֶׁנֶּחְלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל שִׁבְטֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶן שָׁלוֹם, נַעֲשׂוּ אֵלּוּ פֻּרְעָנוּת לְאֵלּוּ, כְּשֶׁהָיוּ אֵלּוּ חוֹטְּאִין, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאָן לוֹ וּפוֹרְעִין מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּכּוּ בָּהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה מְאֹד וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר". וּכְשֶׁחָטְאוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, בָּאוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּפָרְעוּ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד". לָמַדְנוּ מִזֶּה שֶׁבַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשׂוּ כְּלֵי מַשְׁחִית אֵלּוּ לְאֵלּוּ.

קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהִיא מְבִיאָה לִידֵי סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל יְדֵי מְרִיבָה שֶׁהָיְתָה בֵּין רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי מִקְנֵה לוֹט נִתְפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְנִתְגַּלְגֵּל וְהָלַךְ לוֹט לִסְדוֹם וְכִמְעַט שֶׁאָבַד עִמָּהֶן.

קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִידֵי מַלְקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְגוֹ'; וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע". מִי גָּרַם לוֹ לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּחֲלֹקֶת.