628. שכן (א)

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק", וְהַשָּׁכֵן הַטּוֹב מוֹעִיל בֵּין בִּזְמַן שִׂמְחָה וּבֵין בִּזְמַן צַעַר, וְרָאוּי לָאָדָם לְבַקֵּשׁ לָדוּר בֵּין שְׁכֵנִים טוֹבִים. וְיָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל 'הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רַע', וְכֵן תִּקְנוּ לָנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנֵי ה' שֶׁיַּצִּילֶנּוּ מִשָּׁכֵן רַע, כִּי הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים. וְאָמְרוּ 'אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ'. כִּי בִּהְיוֹת הַשָּׁכֵן רַע, אֲפִילוּ אִם לֹא יִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו וְלֹא יִלְמַד מִדְּרָכָיו וְלֹא יְדַבֵּר עִמּוֹ דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, לֹא יִמָּנַע שֶׁבְּעֵינָיו יִרְאֶה וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע דִּבּוּרָיו הָרָעִים, וּדְרָכָיו הַמְּקֻלְקָלִים, וְלֹא יוּכַל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְסוֹף שֶׁיִּכָּוֶה בְּגַחַלְתּוֹ וּפְגִיעָתוֹ רָעָה, שֶׁמַּרְבֶּה מַּחְלֹקֶת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. הִנֵּה כִּי כֵן, הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, לֹא יָחוּס עַל מָעוֹתָיו, וְטוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג עִם שָׁכֵן טוֹב, וְטוֹב לוֹ עִמּוֹ.