63. אחים (ב)

וְגֶדֶר גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם בֵּין אַחִים, שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ אַחִים בְּבַיִת אֶחָד עַל שֻׁלְחַן אֶחָד, אֶלָּא כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ. וְאִם הֵם שֻׁתָּפִים בַּחֲנוּת, וְרוֹאִים שֶׁמַּתְחִילִים לְהִתְגַּלֵּעַ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת וּמְרִיבוֹת, יִזְדָּרְזוּ לְהִפָּרֵד וּלְפָרֵק אֶת הַשֻּׁתָּפוּת. וְכֵן כָּל סִבָּה שֶׁגּוֹרֶמֶת מַחְלֹקֶת, תֵּכֶף יָסִירוּ אֶת הַסִּבָּה, כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַחֵטְא. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל לְעִנְיָן דַּרְכֵי שָׁלוֹם, לִרְדֹּף אַחַר הַמַּחֲלֹקֶת וּלְעוֹקְרָהּ בִּתְחִלָּתָהּ, קֹדֶם שֶׁתִּפְרֶה וְתִרְבֶּה.

כִּי כְּבָר אָמְרוּ חז"ל, שֶׁהַמְּרִיבָה דּוֹמֶה לְמַיִם הַשּׁוֹטְפִים דֶּרֶךְ פִּרְצָה קְטַנָּה, שֶׁאִם אֵין סוֹתְמִים אוֹתָהּ מִיַּד הֲרֵי הִיא מִתְרַחֶבֶת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁלֹּא נִתַּן לְסוֹתְמָה. וְעוֹד, כִּי גַּם אִם לְאַחַר זְמַן יַשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם, יִשָּׁאֲרוּ הַהַקְפָּדוֹת וְהַכְּעָסִים שְׁמוּרִים בְּלִבּוֹתֵיהֶם, לָכֵן טוֹב לַגֶּבֶר שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיָבִין אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיַקְדִּים לְהִמָּלֵט מִן הַמַּחְלֹקֶת בְּרֵאשִׁיתָהּ.