654. ראש השנה (ב)

בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ צֹרֶךְ וְהֶכְרֵחַ גָּדוֹל בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי אֵין קוֹל הַשּׁוֹפָר פּוֹעֵל לְמַעְלָה, אִם לֹא שֶׁעוֹלֶה הַקּוֹל בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בִּתְשׁוּבָה. וַאֲפִילוּ אִם יֵשׁ בְּיַד הָאָדָם חֵטְא מֵהַחֲטָאִים הַמְּעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה, כְּגוֹן שֶׁהֶחְטִיא אֶת חֲבֵרוֹ, בְּהִתְעוֹרְרוּת תְּשׁוּבָה בַּיּוֹם הַזֶּה גּוֹרֵם לִפְתֹּחַ לוֹ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, כִּי שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה פְּתוּחִים, וַאֲפִילוּ הִתְעוֹרְרוּת תְּשׁוּבָה מוּעֶטֶת בְּיוֹם זֶה, שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד טֹרַח גָדוֹל שֶׁל תְּשׁוּבָה בִּזְמַן אַחֵר.

וְלָכֵן עֵת זוֹ הִיא שְׁעַת רָצוֹן לְהִתְחָרֵט חֲרָטָה גְּמוּרָה עַל כָּל אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ, בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לָשׁוּב מֵאֵיזֶה עֲוֹן שֶׁבְּיָדוֹ, וְלֹא יִפְחוֹת כָּל אֶחָד מִלָּשׁוּב לְכָל הַפָּחוֹת מֵחֵטְא אֶחָד, קַל אוֹ חָמוּר, וַאֲפִילוּ אִם לֹא הִצְלִיחַ לָשׁוּב מִכָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, כִּי בַּחֲרָטָה זוֹ זוֹכֶה הוּא לִהְיוֹת צַדִּיק בַּעַל תְּשׁוּבָה, וּמַכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת.

אֲבָל אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה לְפָחוֹת עַל חֵטְא אֶחָד, כִּי חוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲמוֹד בָּזֶה, אֲבָל חִיּוּב מוּטָל עָלֵינוּ לְקַבֵּל בְּלִי נֶדֶר, וְלַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר בְּכָל כֹּחֵנוּ, וְה' אֱלֹקִים יַעֲזֹר לָנוּ, כִּי הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.

֍֍֍

כָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְנִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין הָרְשָׁעִים, אִם הִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּצִבּוּר, יִקָּרַע רֹעַ גְּזַר דִּינוֹ וְיִכָּתֵב בְּסֵפֶר הַחַיִּים, יַעַן שֶׁשַּׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה פְּתוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ".

֍ ֍ ֍

וְכָל מְגַמַּת הָאָדָם בִּתְשׁוּבָתוֹ וּתְפִלּוֹתָיו תִּהְיֶה עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְעַל חֻרְבָּן בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, כִּי כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, כְּאִילּוּ נֶחְרַב בְּיָמָיו, וּבִפְרָט בְּדוֹר זֶה, שֶׁכְּבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, לְכוּ וְנָשׁוּבָה.

֍֍֍

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, רֻבָּם כְּכוּלָּם קוֹרְאִים תְּהִלִּים בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים אֶת הַתְּהִלִּים פַּעֲמַיִם, נִמְצָא שֶׁקּוֹרְאִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִזְמוֹרִים, כְּמִנְיַן 'כַּפֵּר'. אֲבָל יָדוּעַ מַאֲמָר חֲזַ"ל, טוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה, וְלָכֵן תָּמִיד בִּקְרִיאַת הַמִּזְמוֹרִים רָאוּי לְכַוֵּן בָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים, וּבִפְרָט בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, שֶׁרֻבָּם תַּחֲנוּנִים וּתְפִלּוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּבְוַדַּאי עוֹשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים, עַל כָּל פָּנִים יִקְרָא אוֹת בְּאוֹת וּמִילָה בְּמִילָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר 'אוֹיְבִים', 'שׂוֹנְאִים' וְ'צָרִים' וְכַדּוֹמֶה, יְכַוֵּן עַל הַמְּקַטְרְגִים, כִּי הֵם הֵם הָאוֹיְבִים הָאֲמִתִּיִּים, אוֹיְבֵי ה' וְאוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ. וּבְמָקוֹם שֶׁמַזְכִּיר 'צָרָה' וְ'צוּקָה' וְכַדּוֹמֶה, יְכַוֵּן עַל צָרַת הַנֶּפֶשׁ. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹאֵל בַּתְּפִלָּה 'חַיִּים', כְּגוֹן 'זָכְרֵנוּ לְחַיִּים' וְכַדּוֹמֶה, יְכַוֵּן עַל חַיֵּי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁיְּהֵא 'חַי' – מַרְגִּישׁ בְּיִרְאַת וְאַהֲבַת הַשֵּׁם כָּל הַיָּמִים. וְגַם עַל חַיֵּי הַגּוּף יְכַוֵּן, שֶׁרוֹצֶה לִחְיוֹת כְּדֵי לַעֲבוֹד אֶת בּוֹרְאוֹ וּלְהַשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְעַל כַּוָּנָה זוֹ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד עַל חַיֵּי הַגּוּף, כִּי יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.