658. תשובה (ד)

רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י ז"ל תִּקֵּן נֻסָּח לוֹמַר בְּתוֹךְ בִּרְכַּת 'הֲשִׁיבֵנוּ' בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וַאֲנִי עָנִי הוֹסַפְתִּי בָּהּ דְּבָרִים, וְכָךְ אוֹמַר תָּמִיד כָּל הַיָּמִים, "הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, אָנָּא אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפָּיִם, הַאֲרֵךְ אַפְּךָ עַד שׁוּבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְעַד שֶׁנַּשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ, וַחֲתוֹר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ לְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וּלְהַדְרִיכֵנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ, וְתִּרְצֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה".

עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל אָדָם, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים גְּדוֹלִים, כִּי זוֹ רָעָה חוֹלָה, לְזֹאת יִקָּרֵא צָרָה, מָרָה מִמָּוֶת, כִּי כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה לְמַכָּתוֹ, מִי יִרְפָּא לוֹ, הֵן גָוַע אָבַד חַס וְשָׁלוֹם. לָכֵן בְּעוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים, יִצְעַק לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם כְּנַאֲקַת חָלָל, כִּי הוּא מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים.

֍ ֍ ֍

יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל שֶׁיִּצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְהֵם אָמְרוּ אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, שֶׁהֲרֵי יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל שִׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָה גְּדוֹלָה שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וּלְבַסּוֹף נַעֲשָׂה צְדוֹקִי. הִנֵּה כִּי כֵן, צָרִיךְ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וְזוֹהִי הַדֶּרֶךְ לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַיַּהֲדוּת, זֶה הַשַּׁעַר לַה', שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בְּכָל תֹּקֶף, וְלֹא יַעֲבוֹר, מִלִּהְיוֹת שׁוֹקֵד מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם לִלְמֹד חֵלֶק מִסִּפְרֵי הַמּוּסָר, דַּף אֶחָד אוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ לִשְׁמוֹעַ בַּלִּמּוּדִים עַל מְנָת לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם. הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי הָרוֹצֶה לָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹקֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֹחַ.

֍ ֍ ֍

אם עָבְרוּ יְמֵי הַבַּחֲרוּת וְהוּא בָּא בַּיָּמִים, תִּגְדַּל עָלָיו חוֹבַת הַתְּשׁוּבָה בִּרְאוֹתוֹ כִּי שֵׂיבָה זְרוּקָה בּוֹ, שֶׁכְּבָר הוּא קָרוֹב לַמִּיתָה וְרַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַקֶּבֶר, וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי. וְאִם לֹא יָשׁוּב גַם בְּיָמִים אֵלּוּ – יִגְדַּל עוֹנְשׁוֹ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, עַל אֲשֶׁר לֹא חָס עַל נַפְשׁוֹ וְעַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, בִּהְיוֹת קָרוֹב יוֹם אֵידוֹ, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

לָכֵן, בְּעוֹד עֵינָיו פְקוּחוֹת, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, יְמַהֵר יָחִישׁ מִפְלָט לוֹ לְקַיֵּם אֶת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה כַּאֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, וַאֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת יַעֲשֶׂה, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְאוּלַי יוּכַל לְטַהֵר אֶת נַפְשׁוֹ. וְעַל כָּל פָּנִים, כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יִהְיֶה לוֹ לְכַפָּרָה וּלְהַצָּלָה.