668. שבח (א)

אָמְרוּ חז"ל, אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְהַטַּעַם שֶׁאֵין אוֹמְרִים כָּל הַשֶּׁבַח בְּפָנָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ, וְלֹא יָרוּם לְבָבוֹ. אֲבָל מִקְצָת שִׁבְחוֹ אוֹמְרִים, כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרֵז בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב בִּרְאוֹתוֹ שֶׁיְּהַלְּלוּ בַּשְּׁעָרִים אֶת מַעֲשָׂיו, וְגַם כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת. וְלָכֵן צָרִיךְ פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט, שֶׁאִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁאֵינוֹ אָדוּק כָּל כָּךְ בְּאַהֲבַת ה', וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁתִּכְבַּד עָלָיו עֲבוֹדַת הַמִּצְוָה, רָאוּי לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ וּשְׂכָרָהּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, וְלוֹמַר לוֹ, אַשְׁרֶיךָ מַה טוֹב חֶלְקְךָ שֶׁאַתָּה קוֹנֶה עוֹלָם הַבָּא בְּמַעֲשֶׂיךָ, וְכָהֵנָּה דְּבָרִים הַמַּלְהִיבִים אֶת הַלֵּב, כְּדֵי שֶׁיַּחְזִיק בְּמָעוּזּוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, אוֹ כְּדֵי שֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ אוֹ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשָׂכָר טוֹב, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. אֲבָל לְאִישׁ טוֹב, שֶׁהוּא אָדוּק בְּאַהֲבַת ה' וְעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ, רָאוּי לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִלְּשַׁבְּחוֹ לְפָנָיו כְּלָל וּכְלָל, בִּפְרָט בְּדוֹר יָתוֹם זֶה, כִּי יֵצֶר הַגַּאֲוָה הִיא רָעָה גְּדוֹלָה. וְאִם לְעוֹלָם יֵצֶר הַגַּאֲוָה סָמוּךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּשָׁמְעוֹ שֶׁיְּהַלְלוּהוּ בַּשְּׁעָרִים עַל מַעֲשָׂיו. וּמֵאַחַר שֶׁהַמַּחְטִיא אֶת חֲבֵרוֹ הוּא יוֹתֵר רַע מֵהַהוֹרְגוֹ, רָאוּי לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַחְטִיאוֹ בַּחֵטְא הֶחָמוּר שֶׁל הַגַּאֲוָה, וְשֶׁלֹּא לוֹמַר שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, וְשֶׁלֹּא לְהַגִּיד לוֹ שֶׁבַח שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ הַרְבֵּה פֶּן וְאוּלַי חַס וְשָׁלוֹם יֶחֱטָא וְיַכְעִיס אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בַּחֵטְא הֶחָמוּר שֶׁל הַגַּאֲוָה, וְתֹאבַד נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִילוּ אִם יִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְלֹא יֶחֱטָא, מַה לוֹ וְלַצָּרָה הַזֹּאת לְהַכְנִיסוֹ בְּעִנְיַן זֶה, וְרָאוּי לָחוּס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ וְעַל נֶפֶשׁ חֲבֵרוֹ.