(67) שער הזכירה, פרק טז

עוֹד בֹּא אָחִי וְאַרְאֶךָ גֹּדֶל כֹּחַ הַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ בְּמִדַּת הַנִּצָּחוֹן, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָס בְּעֹמֶק הַמַּחֲלֹקֶת, אָז אַף אִם יִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חֹשֶךְ וַאֲפֵלָה וְיֵרֵד לַגֵּיהִנֹּם עַל יְדֵי זֶה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מִתְרַצֶּה יוֹתֵר לֵילֵךְ בְּעֹמֶק שְׁאוֹל לֹא יַחְשׂךְ מִן הַמַּחֲלֹקֶת. וִירֻשָּׁה הִיא לָהֶם מִין יֵצֶר הָרָע הַזֶּה מֵאֲבִיהֶן דָּתָן וַאֲבִירָם, הֵם הֵם אֲבִיהֶן שֶׁל כָּל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת, וְהֵם אָמְרוּ כֵּן בְּפֵרוּשׁ כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קֹרַח, שֶׁאָמְרוּ: הֲרֵי אָנוּ מַעֲמִידִין דְּבָרֵינוּ, וְאֵין אָנוּ עוֹלִין מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם (פֵּרוּשׁ: אַף שֶׁאֵין אָנוּ עוֹלִין אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מַעֲמִידִין דְּבָרֵינוּ). עַל כֵּן חוּס, אָחִי, וַחֲמֹל עַל נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ וּמְנַע עַצְמְךָ מֵהַמַּחֲלֹקֶת.