683. תחבולות (א)

נֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה", וְכַמָּה עֲרֵמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת אָדָם עוֹשֶׂה לִכְבוֹד עַצְמוֹ וּכְדֵי לְהַרְוִיחַ מָמוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ וְתַחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת חוֹבָה נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע.

וְהִנֵּה, לְכָל דָּבָר טוֹב שֶׁיִּרְצֶה הָאָדָם לַעֲשׂוֹת, הַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ וְלִמְנוֹעַ טוֹב מִבְּעָלָיו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמְּנַסֶּה לְמוֹנְעוֹ מִלִּמּוּד תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁאִם אֵין הָאָדָם מַצְלִיחַ לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְכֵן אָמְרוּ 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנוּוָל זֶה (-הַיֵּצֶר הָרַע) מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ, וְאִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ'. וְלָכֵן הַיֵּצֶר הָרַע מְסִיתוֹ הֲסָתָה כְּפוּלָה שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְשֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְלָכֵן הָעֵצָה הַיְּעוּצָה לָאָדָם, שֶׁיַּעֲשֶׂה תַּחְבּוּלָה כְּאִישׁ מִלְחָמָה, שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִילּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִלָּחֵם, עַד שֶׁאוֹיְבוֹ יִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ וְיִשְׁכֹּן בֶּטַח בָּדָד, וְאָז בְּפֶתַע פִּתְאוֹם יָקוּם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ. וְכֵן הָיָה עוֹשֶׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיָה אוֹמֵר, 'לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ, לְבֵית דִּירָה פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ', וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה יִצְרוֹ בּוֹדֵל מִמֶּנּוּ, וּפִתְאוֹם הָיוּ רַגְלָיו מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְלָכֵן מִנְהָג הַצַּדִּיקִים שֶׁאוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה, שֶׁאִם יַחְשֹׁב הָאָדָם אוֹ יֹאמַר, אֶלְמַד כָּךְ וְכָךְ, אוֹ אֶעֱשֶׂה טוֹב כָּךְ וְכָךְ, הַיֵּצֶר עוֹמֵד עָלָיו בְּכָל כֹּחוֹ, אוֹ מְגַלְגֵּל עָלָיו כַּמָּה עִכּוּבִים וְכַמָּה מְנִיעוֹת לְמָנְעוֹ, לָכֵן אִם רָחַשׁ לִבּוֹ דָּבָר טוֹב – תֵּכֶף וּמִיַּד יְצָרֵף הַמַּחְשָׁבָה הַטּוֹבָה לְמַעֲשֵׂה, וִיזָרֵז אֶת עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר יוּכַל.