687. תהילים (ג)

ְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ, וְיוֹתֵר מֵאֵלּוּ, נֶאֶמְרוּ לָאָדָם הַקּוֹרֵא אוֹתָם כְּתִקּוּנָם, אוֹת בְּאוֹת, מִילָה בְּמִילָה, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה וּבְשֵׁפֶל קוֹל, כִּי יִתֵּן אֶת רוּחוֹ אֲלֵיהֶן, וְיָבִין מַה שֶׁהוּא מוֹצִיא בִשְׂפָתָיו, שֶׁהֵן תְּפִלּוֹת נוֹרָאוֹת עַל אוֹיְבֵי וְצָרֵי הַנֶּפֶשׁ, לְזַמֵּר עָרִיצִים וּלְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים, וּשְׁבָחִים וּתְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת לְנוֹרָא עֲלִילוֹת, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, וְהֵם מִפִּלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ לְדָוִד הַמֶּלֶךְ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאַף כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עָמְקָם וְגָבְהָם, וְיֵשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין כְּלָל מַה שֶּׁאוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן הַדְּבָרִים פּוֹעֲלִים וְעוֹשִׂים פְּרִי לְמַעְלָה וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרָא אוֹתָם בִּמְתִינוּת בְּלִי חֲסֵרוֹת וּשְׁגִיאוֹת, כַּיָּאֶה וְכַיָּאוּת.