(69) פרק ד, אכילת מיני מזונות כשיעור קביעות סעודה
שיעור קביעת סעודה למנהג בני אשכנז
(בהמשך יובאו כללים אלו למנהג בני ספרד)
כלל: ישנם ג' מקרים שבהם חייבים לברך 'המוציא' על מאפה שיש בו תואר לחם: א. קבע עליו סעודה (שבע). ב. אכל ממנו כמות שבני אדם אחרים רגילים לקבוע ולשבוע ממנו, אף על פי שהוא עצמו לא קבע ולא שבע. ג. אכל את המזונות בצירוף מאכלים אחרים, ובסך הכל אכל כשיעור שאחרים רגילים לשבוע כשאוכלים עמו דברים אחרים, ולהלן יבוארו פרטי הדינים בכללים אלו.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
