694. תשובה (ב)

לֹא כֵּן הַשּׁוֹקֵד לִלְמֹד אוֹ לִשְׁמוֹעַ בַּלִּמּוּדִים, "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם", וְיוֹדֵעַ מַה הוּא אִסּוּר וְכַמָּה גְּדוֹלָה חֻמְרָתוֹ, שֶׁאֲפִילוּ עַל עֲבֵרָה קַלָּה חָשׁוּב כְּכוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁהֲרֵי הוּא מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר, אָיוֹם וְנוֹרָא, אֲשֶׁר מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל מִצְעֲדֵי גָּבֶר, מַחְשָׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, אֵין שׁוּם דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, וּמַעֲנִישׁ עֹנֶשׁ רַע וָמָר עַל כָּל עֲבֵרָה, אֲפִילוּ קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת, וּמְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְאֵינוֹ מְוַתֵּר כְּלוּם, וְהָעֹנֶשׁ הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַד כְּדֵי שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם יִסְבֹּל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו יִסּוּרִים כְּיִסּוּרָיו שֶׁל אִיּוֹב, אֵינוֹ כְּלוּם נֶגֶד מַה שֶׁעוֹבֶרֶת הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת בְּיוֹם הַמִּיתָה. וְיוֹם הַמִּיתָה אֵינוֹ כְּלוּם נֶגֶד מַה שֶׁעוֹבֵר בָּעוֹלָם הַבָּא, עוֹנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, עַד שֶׁמִּשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָשֶׁה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ כְּלוּם נֶגֶד שְׁאָר דִּינִים וְגִלְגּוּלִים וְכַף הַקֶּלַע וְכַדּוֹמֶה.
ולְעֻמַּת כָּל זֹאת, מְרֻבָּה הִיא מִדָּה טוֹבָה, כִּי שְׂכַר הַמִּצְוֹת רַב מְאֹד.