696. תשובה (ד)

וְזֹאת תּוֹרַת הָשַׁב, כַּאֲשֶׁר יִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לֵב טָהוֹר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לֹא יִפֶן תְּחִלָּה אֶל הַסִּגּוּפִים וְהַתַּעֲנִיּוֹת, רַק מְעַט יִתְעַנֶּה כְפַעַם בְּפַעַם, אוֹ בְּעִנּוּיִים קַלִּים, וְיִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה' שֶׁיַּעַזְרֵהוּ, וְיַחְתֹּר לוֹ חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ לְהַחְזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה.

וּבִתְחִלָּה יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְיִדְרֹשׁ מִפִּי סְפָרִים וּמִפִּי סוֹפְרִים אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת תּוֹרוֹתָיו, וְאֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לְהִתְנַהֵג בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת. וְיִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַיַּהֲדוּת וְהַיֹּשֶׁר, וְיִהְיֶה זָרִיז לְקַיֵּם כָּל דָּבָר טוֹב, וַאֲפִילוּ דִּבְרֵי חֲסִידוּת. וְיִזָּהֵר וְיִשָּׁמֵר מִכָּל נִדְנוּד עֲבֵרָה, וַאֲפִילוּ יִצְטָרֵךְ לְהַפְסִיד כָּל מָמוֹנוֹ, וּמְאֹד אָדָם נִכָּר בְּכִיסוֹ. כָּכָה יַעֲשֶׂה וְיִתְנַהֵג זְמַן מַה, עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִהְיֶה מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, בְּעֶזְרַת ה'.

וְאָז יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם צָנוּעַ וְחָסִיד וּבָקִי בִּרְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ, וִיגַלֶּה לוֹ מַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר עָבַר עַל נַפְשׁוֹ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ, לֹא יְכַחֶשׁ דָּבָר, וִיבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו שֶׁיְּרַפְּאֵהוּ וִיתַקְּנֵהוּ בְּעֵצָה טוֹבָה, וְלֹא יָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּיד לוֹ הַמּוֹרֶה יָמִין וּשְׂמֹאל, כַּאֲשֶׁר לֹא יָסוּר הַחוֹלֶה מִצִּוּוּי הָרוֹפֵא, וְאָז הֶחָכָם יַעֲשֶׂה כְּחָכְמָתוֹ וְיַנְחֵהוּ בַּעֲצָתוֹ.