יא. מצוה שכל אחד יהנה בעצמו מן הנר, ולא יסמוך על מה שהמבדיל נהנה ממנו. וכן צריך שכל אחד יריח מהבשמים בעת שהמבדיל מברך עליהם, ולא יסמוכו על מה שהמבדיל מריח מהבשמים.
יב. הקהל השומעים את ההבדלה ומתכוונים לצאת ידי חובתם, אסור להם לומר שום פסוק בעת שמסתכלים בנר.
יג. אינו יהודי שהדליק נר באיסור בשבת, אין מברכים על נר זה במוצאי שבת. אבל אם הדליקו נר בשבת בהיתר, כגון שהיה שם חולה שיש בו סכנה שהוצרך לנר, מותר לברך על נר זה בהבדלה. ומי שהיה בדרך, ואין לו יין ונר להבדיל, וראה אור, אם רוב בני העיר הם נכרים, אין מברכים על האור. ואם רובם ישראל, או אפילו מחצה על מחצה, מברכין עליו.
